אח שתרם כליה תובע את חברת הביטוח 

איוב נפתלי נפגע בתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה נפגעו שתי כליותיו. איוב נזקק להשלת כליה. אחיו של איוב לא היסס ותרם לאיוב כליה.

שני האחים הגישו תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד חברת הביטוח הפניקס. זו האחרונה ביטחה את רכב התאונה בביטוח חובה.

הפניקס מיהרה והגישה בקשה למחוק את תביעת האח התורם על הסף. לגישתה של הפניקס, אין לאח התורם עילת תביעה נגדה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המחלוקת הובאה להכרעתו של השופט עזרא קמא בבית המשפט המחוזי בירושלים.

פסיקת בתי המשפט בסוגיה זו היתה עקבית במהלך השנים, קובע השופט עזרא קמא, שבפניו נדון הענין. הפסיקה לא הכירה בתביעתו של אדם שלא נפגע הוא עצמו פיזית בגופו בתאונה.

נפגעים משניים זכו לפיצוי רק בתנאי שהם נכחו בפועל ממש בעת הפגיעה בנפגע הישיר. גם אז זכה בפיצויים רק מי שהיה קרוב לנפגע הישיר בדרגה ראשונה בלבד.

אלא שכאן מבחין השופט, מדובר בנזק שנגרם לאדם שהיטיב עם הנפגע הישיר בנקודת זמן שלאחר התאונה.

השופט קמא מנתח את הפסיקה האמריקאית והאנגלית בסוגיה זו. בשיטות משפט אלה מפצים רק את המציל המיטיב שנפגע תוך כדי מעשה הצלה. תורם איברים לנפגע בתאונה אינו זכאי לפיצוי בגין התרומה ועבור החרפת מצבו הבריאותי והכלכלי עקב התרומה.

החוק הישראלי, מבהיר השופט קמא, נותן פתרון למיטיב כזה, אולם לא במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תרופתו של מיטיב כזה היא אך ורק במסגרת החוק להטבת נזקי גוף ובחוק לעשיית עושר ולא במשפט ובמגבלות שבחוקים אלה.

כך לדוגמא, זכאי התורם איבר מגופו לתבוע רק את "תרומת הכליה" עצמה אך לא נזקים של נכות והפסד השתכרות שנגרמו לו עקב מתן התרומה, אשר דרדרה את מצבו הבריאותי.

במילים אחרות, תורם האיברים לא יהיה זכאי לכל אותם כספים בגין ראשי נזק הניתנים לנפגע תאונת הדרכים עצמו. תורם האיברים לא יקבל פיצוי אשר יהא בו כדי להחזירו למצב בו היה לפני תרומת האיבר. זכותו מצומצמת לשווי תרומת האיבר, כפי שייקבע על ידי בית המשפט.

המדיניות השיפוטית הנכונה והראויה - מנמק השופט קמא - היא להשאיר את התביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים "נקייה" מתובעים אחרים. העמסת תובעים אחרים, אפילו מיטיבים שיהא צורך למנות גם לגביהם מומחים רפואיים ולהתחיל בחישובי נזקם תוך שמיעת עדויות על כך תביא לסרבול ולחוסר יעילות.
לפיכך מחק השופט קמא את תביעתו של האח התורם על הסף והפנה אותו לתבוע את נזקיו במסלולים המוגבלים יותר של חוק הטבת נזקי גוף וחוק עשיית עושר ולא במשפט.

מסמך 301